פצועים – עדי רון

נולדנו מושלמים. אבל מהנשימה הראשונה של האוויר שמחוץ לרחם, הנשימה הגורלית ביותר בחיינו, מהמתיחה הראשונה של סיבי רקמת הריאות, מניסיון העיכול הראשון, מהבכי הראשון – אנחנו נקרעים. נפצעים.

כל תנועה שלנו יוצרת קרעים מקרוסקופיים בסיבי השריר. אנחנו זקוקים לקרעים האלו כדי לצמוח, רק הצורך של הרקמה לאחות את הסיבים מחזקת לנו את השרירים. זוקפת את גבנו. בונה אותנו.

השירים היפים ביותר נכתבו מתוך לבבות שבורים. הציורים הקלאסיים נוצרו כדי להביע את מה שכואב מידי לומר במילים. את הארוחות הטעימות ביותר אנחנו אוכלים מתוך רעב אמיתי.

הפצעים שלנו הם מה שמפריד אותנו זו מזו והם גם מה שמאחד אותנו. הצורך לחיות עם הכאב , היא התכונה האנושית המשותפת לכולנו ללא עוררין.

לפרוייקט חברו הקומיקאי והתסריטאי ליאור דובדבני, אמן ג’ודו בעברו, זיו קינן, מפיק ואקרובט חובב, עדי צל, קוסמטיקאית פרה רפואית ומדריכת פילאטיס ועדי רון, תסריטאית ומעסה בכירה.

הבחירה בקרוספיט פלורטין כאתר לצילומים שלנו הייתה הבחירה הטבעית ביותר: מצד אחד, מקדש לבניית הגוף והנפש. מצד שני, חלל תעשייתי עצום ולא מעובד, ללא גבולות שאפשר לנו לעוף (במלוא מובן המילה).

סייעו להביא את לייל הצילומים ליידי שלמות:

פבל צימורחין- מעסה רפואי

הגר אנוש –  מוסיקאית , רקדנית ושחקנית

איתמר דרי- מוסיקאי ורקדן

וניר שקד

צילום : יניב דרוקר